הדרכת הורים – איך זה נראה?

הדרכת הורים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נועדה לסייע להורים להבין את הבעיה ולתת להם כלים להתמודד עם קשיי הילד בצורה הטובה ביותר. להדרכת הורים לילד עם הפרעות קשב יש מספר חלקים:

פסיכו-חינוך. בשלב זה ההורים מקבלים מידע רב ככל הניתן על הפרעת הקשב – מה גורם לה, מהם   הסימפטומים של הפרעת קשב וכיצד היא משפיעה על התפקוד בתחומים שונים. הקניית הידע מתייחסת הן להפרעות קשב באופן כללי והן לביטויים הייחודיים של הילד. הבנת הבעיה יכולה להוביל לשינוי גדול בפני עצמה: הורים שחשבו שהילד מתקשה בגללם יכולים להרגיש הקלה כשיבינו שהפרעת קשב היא גנטית ולא נגרמה בשל כשל בתפקודם כהורים. הורים שחשבו שהילד "עושה להם דווקא", הרגישו פגועים או כעסו עליו, יוכלו להתייחס אליו בצורה שונה כשיבינו שהוא אינו בוחר להתנהג כך בכוונה, זה פשוט מה שהוא יכול לעשות.

קביעת מטרות הטיפול. לאחר הבנה טובה של הקושי עמו ההורים והילד מתמודדים נקבעות מטרות להדרכה: הורים רבים מבקשים להפחית את מספר החיכוכים עם הילד בבית (מבקשים להיות הורים ולא מורים או שוטרים), אחרים מעונינים כי ילדם יצליח להתארגן טוב יותר במעברים (שינה, קימה, מעבר בין משחק לשעורים וכדומה). המטרות תלויות בצורך הספציפי של כל משפחה, ותפקיד המטפל הוא לעזור להורים לקבוע מטרות קונקרטיות, ברות השגה ורלוונטיות בהתאם ליכולות הילד, למערכת המשפחתית ולסביבה.

תוכנית פעולה. בהדרכת הורים ניתנים בדרך כלל קווים מנחים לעבודה עם הילד ורעיונות כיצד לחתור אל המטרות שנקבעו. למשל ניתנים כלים כיצד לעזור לילד להתארגן בבוקר. פעמים רבות כדאי לתכנן תוכניות התערבות יחד עם הילד עצמו – ככל שהילד יהיה מעורב כך שיתוף הפעולה שלו יהיה רב יותר. כמו כן, לילד יכולים להיות רעיונות טובים לגבי דברים שיכולים לעזור לו להתארגן, משום שהוא יודע הכי טוב מה מסיח אותו ומפריע לו להתארגן ולהוציא לפועל פעילות. לדוגמא, פעמים רבות ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מצליחים להכין שעורי בית באופן עצמאי, אבל לא מצליחים להתארגן עם הזמן ולהתחיל את הכנת שעורי הבית בזמן מתאים. הילד יכול למקד את הקושי ולהגיד שנזיפה בו על כך שאינו מתחיל בזמן רק גורמת לו להרגיש רע אבל לא תשנה את התנהלותו בפעם הבאה, ולעומת זאת אם אחד ההורים יתזכר אותו שעליו להכין את השיעורים כעת הדבר יסייע לו.

ניתוח אירועים. לאחר שניתנו קווים כלליים, ההורים מביאים ארועים ממהלך השבוע הקשורים במטרות שניקבעו, והמטפל מנתח את הארועים יחד עמם, כשהמטרה היא לראות איזה קשיים עלו בביצוע מטרות אלו, ומה היו המחשבות והרגשות של ההורה באותה עת. ההנחה היא שמחשבותיו של ההורה גרמו לו להרגיש רגשות שליליים (למשל עלבון או כעס) או להגיב באופן שתרם לקושי, והבנת מחשבותיו והעלאת נקודות התייחסות אחרות למצב יאפשרו לו להגיב בדרך שונה.

לדוגמא, הורה הביא ארוע בו נוצר ריב כיוון שהילד לא הכין שיעורים. בחינת מחשבותיו באותו זמן מגלה כי הוא חשב "אם הוא לא מצליח כבר בשלב כזה, מה יהיה איתו בעתיד?". דיבור על המחשבות מגלה כי המחשבה האמיתית שלו אינה שאלה אלא הצהרה לפיה שאומרת "אם הוא לא מצליח להכין שיעורים עכשיו, הוא לא יצליח ללמוד לימודים אקדמיים ולא יוכל לפרנס את עצמו".

בחינת המחשבות מאפשרת להתייחס להשקפות וחששות קיצוניים של ההורה ולהציב אלטרנטיבות. לדוגמא, בחינת המחשבה הנ"ל מאפשרת להורה לראות כי הוא הרגיש חשש ותסכול באותו מקרה כיוון שלמעשה לא התמודד איתו, אלא עם בן מבוגר שאינו מסוגל לפרנס עצמו. בהמשך לכך, ההורה יכול להתבקש לזהות כשמחשבתו לוקחת אותו לעתיד הרה אסון ולחזור להווה. בנוסף, יתכן ותעשה עבודה שמטרתה לראות איך החששות של ההורה עלולים להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה, עבודה שמטרתה לפרק את הזהות בין לימודים אקדמיים להצלחה וכן הלאה.

תמיכה. חלק נכבד של הדרכת ההורים מוקדש גם להכלת הקושי והעומס הרגשי שיש במשפחות בהן קיימת הפרעת קשב וריכוז. בהדרכות אלו יש התייחסות לרגשות חוסר אונים, תסכול, בדידות ועוד שההורים מתמודדים עמם. בנוסף להכלה והתייחסות לקושי יכולה להיות גם התייחסות קונקרטית על מנת לסייע להורים למצוא מקורות תמיכה נוספים, הן מבחינת עזרה פרקטית והן מבחינת שיתוף ותמיכה רגשיים.