הורות עם הפרעת קשב וריכוז

רבות דובר על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ועל האתגרים שהם מציבים בפני הוריהם. אולם מה קורה בבית בו אחד ההורים מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? הפרעות קשב וריכוז הינן הפרעות שנמצא להן בסיס גנטי. כלומר קיימת סבירות גבוהה שהורה עם הפרעת קשב וריכוז יביא לעולם ילד הסובל מאותה הפרעה. אולם ניתן לראות גם משפחות בהן רק ההורה (או שני ההורים) הם בעלי סימפטומים של ADD או ADHD אך הילדים אינם סובלים מההפרעה. כיצד הפרעת קשב וריכוז משפיעה על ההורות?

תפקידו של הורה מגוון ומשתנה לאורך השנים עם ההתפתחות והגדילה של הילד, ההורות הינה שונה גם מילד לילד על פי צרכיו ואופיו. אולם ישנן מיומנויות חשובות שהורה זקוק להם על מנת לעזור להתפתחות ילדו ולרווחתו:

ויסות ותיווך הסביבה. תפקידו הראשון של הורה הוא בוויסות ותיווך הסביבה החיצונית עבור ילדו. כאשר ההורה עצמו סובל מקושי בוויסות, הוא יתקשה לתווך ולווסת את הסביבה גם עבור ילדו. לדוגמא,הורה המשתעמם במהירות, יתקשה לשהות עם תינוקו בסביבה רגועה ובמיעוט גרויים. הוא יחוש צורך להציג משחק אחרי משחק, ולא יאפשר זמן חקירה מספק לכל גירוי חדש. דבר זה עלול לפגוע ביכולת החקירה והמיקוד של הילד.

דחיית סיפוקים. דחיית סיפוקים היא יכולת הנלמדת ונרכשת עם הזמן. יכולת זו פגועה משמעותית בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. כאשר ההורה אינו מסוגל לדחות סיפוקים וחש תסכול רב מכל קושי, הוא יחוש מצוקה בכל פעם שילדו מתוסכל, צועק או בוכה. בחודשים הראשונים לחיים, הבכי הוא כלי התקשורת היחידי כמעט שיש לתינוק. במידה וכל בכי יעורר מצוקה אצל ההורה וכתגובה ההורה ינסה להימנע מגרימת תסכול ולו הקטן ביותר עבור תינוקו, הוא לא יצליח לעזור לילדו לפתח יכולת דחיית סיפוקים, כך שגם התסכול והקושי הקטן ביותר עלולים לגרום לתחושה של מצוקה וחוסר אונים בקרב הילד.

סביבה מאורגנת וצפויה. תינוקות וילדים זקוקים לסביבה מאורגנת, קבועה ומסודרת. הורה עם הפרעת קשב וריכוז יתקשה לשמור על סביבה זו. ניהול הזמן, המרחב הפיזי, והמטלות היומיומיות הם פעולות מאתגרות למדי גם עבור אדם עם הפרעת קשב וריכוז ללא ילדים. קל וחומר כאשר נוסף גם ילד למשוואה, שיש לזכור את המטלות הכרוכות בשגרת יומו (הכנסת הילד למסגרת החינוכית בזמן, הבאתו לחוגים, הכנת אוכל וכו). ההורה עלול למצא עצמו מאחר תמידית עם הילד למסגרת החינוכית, שוכח לשלוח עמו דברים או אף שוכח לאסוף אותו באמצע היום או שוכח להוציא אותו מהמכונית.

פן נוסף לתחום הסדר והארגון הוא הצורך של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז בסביבה משתנה ומלהיבה, דבר שיכול לעורר חרדה ובלבול בילד. ילדים זקוקים לסדר יום קבוע במהלך רוב השבוע, עם יציאות ספורות מהשגרה. כאשר כל יום יש פעילות אחרת, ואין עוגנים ברורים במהלך היום יכולים להיווצר קשיים עבור הילד. מהצד השני, אם יקפיד הורה עם קשיי קשב וריכוז על סביבה מאורגנת ומסודרת עבור ילדו, הוא עצמו עלול להשתעמם, לחוש מצוקה ולחוש כעס ותסכול כלפי המצב.

התפרצויות זעם. מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להתפרצויות זעם בלתי נשלטות. חוסר היכולת לדחות סיפוקים, הנטייה להשתעמם מהר והקושי בויסות עצמי מביאים לסף תסכול נמוך וקושי רב להכיל מצבים מאתגרים. גידול ילדים הינה משימה משתנה, לא צפויה ומאתגרת במיוחד בה ההורה נדרש פעמים רבות לשים את צרכיו בצד ולהיות קשוב לצרכיו של ילדו. הורה עם הפרעת קשב וריכוז יגיע מהר יותר לעומת הורה ללא ההפרעה למצבים בו יצא מכליו, וירגיש שאינו מסוגל להכיל את הקושי. התפרצויות זעם יכולות להתבטא בצעקות, קללות ולעיתים אף אלימות פיזית.

למרות כל האמור לעיל, הורים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים להיות הורים נפלאים לילדיהם. הם מביאים רוח מלהיבה לחיים המשפחתיים, אנרגיה וחשיבה יצירתית ושונה. מספר נקודות יכולות לאפשר להורים אלו חווית הורות טובה ומעצימה:

1. מודעות למצבים היכולים לעורר קושי ואתגר.

2. רכישת מיומנויות ואסטרטגיות להתמודדות עם מצבים שהם מיפו כבעייתיים. הדבר נכון למצבים בהם הם מרגישים נפיצים, לנטייה לשכוח משימות חיוניות, לאבד חפצים וכן הלאה.

3. שיתוף בן הזוג בקושי והעזרות בו על מנת להתמודד. חלוקת מטלות בצורה גמישה, תוך בחינת נקודות החוזק והחולשה שלהם ושל בן הזוג, במקום היצמדות לחלוקת מטלות לפי נוסחה שלמדו במהלך חייהם (למשל חלוקה שוויונית לגמרי או ביצוע משימות מסוימות על ידי הגבר ואחרות על ידי האישה) יכולה להפחית את הקושי.

4. זיהוי מקורות תמיכה. יידוע אנשים בסביבה על הקושי יכולה לחסוך חיכוכים מיותרים ולהפוך אותם לבני ברית. כך למשל, גננת שכועסת על הורה שמאחר באופן מתמיד לקחת את הילד, יכולה להיות מבינה וחביבה יותר אם היא מכירה את הבעיה ויודעת שההורה עושה כמיטב יכולתו להתמודד, ועשויה להציע פתרונות שיסייעו להתמודדות.