מחקרים מראים שבמשפחות בהן יש ילד שמאובחן בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) קיים שיעור גבוה של ההפרעה גם בקרב בני משפחתו. לשם המחשה, נמצא שלשני שלישים מהילדים המאובחנים ב-ADHD יש לפחות הורה אחד עם אותה ההפרעה! ידוע גם שההפרעה יציבה לאורך הזמן, על כך מרבית הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז ממשיכים לחוות את הסימפטומים שלה גם כשהם מבוגרים.
מקובל להניח כי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מעלים את רמת הלחץ בקרב הוריהם. לחץ הורי מוגדר כתגובה פסיכולוגית שלילית לדרישות ההוריות. לחץ זה הינו נורמאלי ואף לגיטימי ביותר במהלך גידול ילדים, אולם רמות לחץ גבוהות מידי עלולות ליצור סבל נפשי וכן לפגוע ביכולת ההורים לתפקד ולתת מענה הולם לצרכי ילדיהם.
בעוד שבעבר נהוג היה לייחס את הלחץ ההורי רק לסימפטומים של הילד שסובל מADHD, במחקר הנוכחי בדקו החוקרים האם לסימפטומים של ADHD של ההורים יש השפעה על התפקוד ההורי ועל הלחץ שחווה ההורה בגידול ילד עם הפרעת קשב וריכוז.
תוצאות המחקר הראו ש אימהות עם הפרעת קשב וריכוז מתקשות לשלוט בהתנהגות ילדיהן ולהציב להם גבולות, לעומת אימהות ללא הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, המחקר הצביע על קשר בין אימפולסיביות וחוסר קשב של אימהות לבין תפקוד הורי נמוך יותר. על פי החוקרים, אימהות עם ADHD מתקשות לווסת את עוצמת הרגשות שלהן ונמצא כי הורים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז רגישים מאד להתנהגויות הבעייתיות של ילדיהם הסובלים אף הם מADHD.
המחקר, שכלל שאלונים רבים שהועברו ל-95 משפחות, מצא כי דווקא הסימפטומים ההוריים של ADHD הם הגורמים ללחץ ההורי. הסימפטומים הללו כוללים חוסר קשב, אימפולסיביות וקושי בהתארגנות והתנהלות. אלו הופכים את ההורות למאתגרת במיוחד: ההורים דיווחו שהם מתקשים לזכור פגישות ואסיפות הורים של ילדיהם בבית הספר, הם מאחרים כשהם צריכים לאסוף את ילדיהם מבית הספר או לקחת אותם לחוגים, הם שוכחים לתת להם את התרופות שהם צריכים לקחת ועוד.
המחקר בדק גם האם יש הבדלים בין התפיסות של ההורים (שסובלים מADHD) כלפי ילדיהם (שסובלים גם הם מADHD) לבין התפיסות של המורים כלפי אותם ילדים. נמצא כי ביחס למורים, הורים עם ADHD חווים את ילדיהם כבעלי סימפטומים חריפים יותר , בייחוד כשמדובר בהתנהגות מתנגדת. ייתכן כמובן שקיים הבדל אמיתי בהתנהגות הילד בבית לעומת התנהגותו בבית הספר, אך יכול להיות גם ש ההבדל נובע מקושי של ההורה עצמו- להיות עקבי, להציב גבולות ברורים ולנהוג באופן שקול אל מול התנהגות הילד.
לסיכום, הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז היא מאתגרת כשלעצמה, אך כאשר גם ההורה סובל מהפרעת קשב וריכוז- יכולות להיות לכך השפעות שליליות מהותיות על ההורה ועל חווית ההורות בכללותה. השפעות אלו מחלחלות באופן טבעי על הילד ועל תפקודו בבית ומחוץ לו. במקרים מסוימים כדאי לשקול לפנות לייעוץ מקצועי, זאת על מנת לרכוש כלים יעילים לניהול הפרעת הקשב וריכוז בהקשרי החיים השונים.

Theule, J.,Wiener, J., Rogers, M.A., Marton. I.(2011). Predicting parenting stress in families of children with ADHD: parent and contextual factors. Journal of child and family studies,20,640-647.