הפרעות קשב וריכוז יכולות להיות בעלות השלכות קשות על החיי הילד, ובהמשך על חייו כמבוגר. אבחון מוקדם של ADHD או ADD יכול למנוע בעיות רבות בהמשך ולעזור לילד להשתלב בצורה טובה במסגרות חייו השונות. ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז שלא אובחנו וקיבלו טיפול מועדים לנשירה מהלימודים, בעיות התנהגות, קשיים חברתיים ודימוי עצמי נמוך העלול להוביל להפרעות נלוות כמו דיכאון וחרדה.
לרוב הקושי מתחיל כבר בגן ויתכן כי הגורמים החינוכיים (גננת, מורה) יפנו את תשומת לב ההורים לבעיה. לעיתים ההורים חשים בכך בעצמם ופונים לבדיקה. על פי משרד הבריאות אבחון של הפרעת קשב וריכוז יתבצע באמצעות שתי חוות דעת משני אנשי מקצוע מוסמכים: רופא (נוירולוג או פסיכיאטר) ופסיכולוג. האבחנה תינתן רק כאשר יש פגיעה משמעותית בתחומי תפקוד בחיים (חינוכי, חברתי, מול ההורים) והלקות צריכה להתבטא לפחות בשתי מסגרות בחיי הילד.
כיצד מתבצע אבחון הפרעת קשב וריכוז בילדים? לא קיים כלי אבחון אחד המאפשר זיהוי ודאי של קיום ההפרעה ולכן על איש המקצוע לאסוף מידע ממספר רב ככל הניתן של אנשים הבאים במגע עם הילד. קיימים שאלונים רבים המועברים להורים וגורמים חינוכיים כגון קונורס או TOVA ואולם מבחנים אלו, על אף הצלחתם בזיהוי אנשים בעלי ההפרעה אינם בעלי תקפות ומהימנות מספיק גבוהה על מנת להיות כלי האבחון היחידים, ולקיחת ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד וקבלת חוות דעת מגורמים קרובים (מורים, הורים) – היא חיונית.
חשיבות אבחון מוקדם של הפרעות קשב וריכוז כאמור, הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת צפויה להוביל לבעיות רבות בחיי הילד. אבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז יכול לחסוך קשיים ותסכולים רבים מהילד ומשפחתו. הפרעת קשב לא מאובחנת יכולה לגרום למשפחת הילד לראות אותו כעצלן, טיפש או מרדן ולהוביל לסכסוכים רבים בינו לבין הוריו. חוסר שביעות רצון של הורי הילד ממנו, יחד עם הקושי שלו להצליח במשימות ויחס שלילי מצד גורמים נוספים בחייו כגון גורמים חינוכיים וילדים בסביבתו עלולים להוביל לפיתוח דימוי עצמי שלילי ויחס שלילי למטלות בהן הוא מתקשה. אבחון הבעיה, הקניית כלים להתמודדות לילד והכוונת ההורים וגורמים חינוכיים כיצד לסייע לו יכולים לסייע למזעור קשיים אלו ולאפשר לו למצות את הפוטנציאל שלו ולשמור על הערכה עצמית חיובית.