אנשים רבים עושים שימוש ברטלין ותרופות ממריצות אחרות. תרופות אלו יכולות לעשות פלאים לאלו שצריכים אותם וסובלים מהפרעת קב (ADHD), אבל לא פעם נעשה בתרופות אלו שימוש לרעה. או שימוש ללא אבחנה מתאימה.

בעקבות שימוש רב יותר בתרופות ממריצות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, ומודעות גבוהה יותר לתופעות הלוואי של התרופות ולקשיים של ההפרעה עצמה, קיימת ביקורת רבה על השימוש בתרופות אלו.

מהם הטיעונים כנגד שימוש בתרופות המיועדות לאנשים הסובלים מהפרעות קשב?

התמכרות. שימוש לא נכון בתרופות ממריצות כמו רטלין יכולות להוביל להתמכרות כאשר אינן נלקחות על פי התווית הרופא ובמינון הרצוי, וכאשר האדם הלוקח אותן אינו במעקב לגבי אופי השימוש בתרופה ויעילותה עבורו. אנשים עם בעיות קשב וריכוז נוטים לשכוח לקחת תרופות, או לקחת אותן בצורה לא סדירה ולא מבוקרת. לחלק מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז קיימת גם נטייה לאימפולסיביות והתנהגות מסוכנת היכולה להביא גם לנטילה לא מבוקרת של התרופה. אנשים בעלי נטייה להתמכרויות שייטלו תרופות ממריצות עלולים להשתמש בתרופות אלו בצורה רעה.

שימוש לרעה בתרופות להפרעות קשב. סטודנטים בתקופות מבחנים, אנשים העובדים במשמרות ארוכות ואנשים הרוצים להרזות נוטלים לעיתים תרופות אלו למרות שאינם מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, יש אנשים המשתמשים בתרופות להפרעות קשב כסמים, על ידי נטילתן בדרך שונה מההתוויה.

רישום יתר. יש הטוענים, כי ידם של רופאים רבים קלה על ההדק כאשר הם רושמים תרופות לטיפול בהפרעות קשב. גישה אוהדת מדי מצד רופאים לגבי טיפול תרופתי, או רצון עז של האדם עצמו או בני משפחתו עלולים להוביל לכך שטיפול תרופתי יהיה קו הטיפול הראשון, מבלי שמוצו אופציות אחרות.

היעדר טיפול מעמיק. טיפול תרופתי מגיע פעמים רבות בפני עצמו ולא כחלק מטיפול משולב. טיפול משולב מלמד את האדם כישורים להתמודד בצורה טובה יותר עם קשיים הנובעים מהפרעת הקשב, ומלמד את סביבתו על ההפרעה וכיצד אפשר לעזור לאדם. ללא חלקים אלו של הטיפול האדם יוכל לתפקד בצורה טובה רק כשהוא נוטל את הטיפול התרופתי, ומצבו לא ישתפר מעבר לכך.

חוסר התמודדות של המערכת. הורים, אנשי חינוך ואף אנשי מערכת הבריאות, בוחרים בפתרון הקל על מנת להתמודד עם בעיות של קשב וריכוז. במקום לדאוג למסגרת מכילה וגבולות ברורים, להתאמץ להגיע לכל ילד או אדם המתקשה להשתלב במסגרת זו, קל יותר לדאוג שלא יהיו “רעשי רקע” מאשר ולהתאמץ ולהבין כל אינדיבידואל במערכת.

תופעות לוואי. לנטילת תרופות ממריצות יש תופעות לוואי רבות, חלקן פוגעות פגיעה ניכרת באיכות החיים של הנוטל אותן. ירידה בתיאבון, קושי להירדם, כאבי בטן, כאבי ראש, יובש בפה, חוסר מנוחה, שינויי לחץ דם, טיקים ועוד. לטענת המתנגדים לתרופות אלו קיימות גם תופעות לוואי לטווח ארוך כגון פגיעה בכבד, בעיות גדילה ודיכאון.

אפקט ריבאונד. לאחר התפוגגות השפעת התרופה קיים אפקט ריבאונד המתבטא בעצבנות ומתח. חלק מהמטופלים והוריהם מתארים את אפקט הריבאונד כגרוע יותר מתופעות של הפרעת קשב וריכוז ללא נטילת תרופות.

ישנם מצבים שבהחלט יכלים להראות כהפרעת קשב אך בפועל הם בעיה אחרת, למשל מקרים רבים אנשים עם OCD מתארים בעיות של קשב, ואף נראים כסובלים מהפרעת קשב בבחינות CPT, בפועל הם יוצאים מובהקים בפרמטרים של מהירות תגובה אך הבעיה היא OCD וטיפול בתרופות ממריצות עלול לשפר את הקשב בטווח הקצר אך להחריף את הבעיה.

אז לסיכום: רטלין ותרופות קשב וריכוז ממריצות, כן?, לא? למי?, מתי? ואיך?

נכון להיום אין בדיקות חד משמעיות הקובעות או שוללות את קיום הפרעת קשב וריכוז, אך הערכה משולבת הכוללת והאבחנה של רופא נירולוג או פסיכאטר, הערכה של פסיכולוג, ובדיקת קשב כמו MOXO יכולים לסייע באבחון נכון ובקבלת טיפול הולם. רטלין ותרופות דומות – לדעתנו כן, אבל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב, בליווי רופא, רצוי מומחה, תוך שילוב של פתרון מערכתי ומקיף שכולל טיפול אישי או משפחתיים על מנת להתמודד עם הקשיים שמציבה הפרעת קשב וריכוז.

תרופה הניתנת במהירות ובקלות יתרה, ללא ניסיון להתמודד עם הבעיה באופן המצריך מאמץ מצד גורמים שונים ומצד האדם עצמו עלולה להוביל לתוצאות חלקיות.

למידע נוסף או תיאום פגישה התקשרו 1-800-657-657