הכובד של כוביד: שינויים בדימוי גוף בימי מגיפה

כתיבה: נועם גלזר. עריכה: עדי כהן

רק התחלנו להתאושש, לנשום אוויר רענן בלי מסכות, להסתובב חופשי בלי הגבלות, וכבר אנו שומעים על מוקדים של התפרצות מחודשת. ובכל זאת, בתקווה שלא נשוב לאחור, אנחנו לא רק חוזרים לשגרה, אלא גם מתחילים ללמוד על השפעות העמוקות של הקורונה על חיינו. רבות נכתב על ההשלכות השליליות של תקופת הקורונה על הבריאות הנפשית שלנו באופן כללי, ועל היבטים ספציפיים, כמו למשל - דימוי הגוף שלנו. מהו דימוי גוף? כיצד הוא מושפע מתקופת הקורונה? וכיצד ניתן להתייחס אליו בטיפול?

מהו דימוי גוף ? דימוי גוף - מכלול התפיסות, מחשבות, רגשות, והתנהגויות שלנו בנוגע לגופנו - הוא חלק מהדימוי העצמי הכולל שלנו. דימוי גוף הוא האופן בו אנו נראים בעיני עצמנו, חושבים שעלינו להיראות, ומרגישים לגבי ובתוך גופנו. דימוי הגוף שלנו מושפע ממאפיינים זהותיים (כגון: מין, מגדר, אוריינטציה מינית, גיל, מוצא), מחוויות החיים שלנו, מהסביבה המשפחתית חברתית ותרבותית שבה גדלנו ואנו חיים, ויכול להשתנות לאורך השנים ובהתאם לנסיבות.

בתקופה שבה אנחנו חיים, מופצצים באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית בתפיסות וייצוגים של דימויי גוף בלתי אפשריים, אין איש ואשה שנושא דימוי גוף זר לו. דימוי גוף נמצא בקורילציה עם הערך העצמי שלנו, עם התנהגויות אכילה והתנהגות בריאות. כאשר דימוי הגוף שלילי ירוד, או מעוות, עשויה להיות לכך השפעה על הרגשתנו, איכות החיים והתפקוד שלנו.

דימוי גוף בימי הקורונה תקופת הקורונה, שהחלה בתחילת 2020 השפיעה וממשיכה להשפיע על חייהם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. הקורונה יצרה גבולות חדשים למציאות כמו: הגבלות על התנועה ועל הפעילות, ריחוק חברתי , בילוי זמן רב בבית והגברה במתח וחרדה בעקבות חוסר הוודאות הרבה שתקופת המגיפה הביאה עמה.

מחקרים עדכניים מלמדים שתקופת הקורונה יצרה שינויים במחשבות ובהתנהגויות של אנשים מרחבי העולם סביב אכילה, פעילות גופנית ודימוי גוף. במחקר של רוברטסון ועמיתיו (2021), שכלל 264 משתתפים מבריטניה בשלבים ראשוניים של הקורונה, נמצא שהסגר השפיע לרעה, בין השאר, על דימוי הגוף, ואף הוביל לעלייה או החמרה של הפרעות אכילה קיימות. שינויים אלה אפיינו את שכלל המשתתפים במחקר, ובצורה משמעותית יותר את המשתתפות.

מה הקשר בין סגרים והגבלות הקורונה ובין דימוי גוף שלילי? החוקרים מציעים שדימוי הגוף הושפע לרעה על רקע שיבוש ההרגלים סביב אכילה ופעילות גופנית, עלייה בחרדה ובמצוקה, הקושי בוויסות האכילה, העיסוק הרב יותר באוכל (למשל על רקע חשש ממחסור) ודאגה לגבי ההופעה החיצונית, בין אם בשל עיסוק קודם בנושא ובין אם בשל מסרים רבים שעברו בתקשורת בזמן הסגר.

באופן מעניין, נמצא כי נשים וצעירים דיווחו על פעילות גופנית גבוהה בזמן הסגר. עם זאת, החוקרים התרשמו שאין מדובר בשיפור בהתנהגות בריאות, ושהדיווח הרב בנושא אינו קשור להיקף הפעילות הגופנית עצמה, אלא בעיסוק המחשבתי בכך על רקע הגבלות התנועה.

חשוב לטפל בדימוי גוף שלילי! דימוי גוף שלילי יכול להשפיע על מחשבותינו סביב מראה חיצוני ופעילות גופנית ואפילו להוביל לשינויים התנהגותיים בעייתיים כהופעה או החרפה של הפרעות אכילה. השפעות אלה אינן נשארות רק סביב הגוף אלא עלולות להתרחב לפגיעה בערך העצמי, בבריאות הנפשית והגופנית, באיכות החיים ובתפקוד. לכן, מומלץ לתת מענה טיפולי כשיש שינויים לרעה בדימוי הגוף.

טיפול בדימוי גוף שלילי לרוב מתמקד במכלול של התפיסות, המחשבות והרגשות שלנו אודות גופנו. כמו כן, מתורגלת היכולת לזהות מחשבות והתנהגויות לא אדפטיביות, להגמיש את תפיסותינו, להתבונן בעצמנו בצורה לא שיפוטית, ולמקד את הקשב בדברים שחשובים לנו ונעימים לנו, תוך כדי הגדרת ערכים ונקיטת פעולות מחויבות.

Robertson M, Duffy F, Newman E, Prieto Bravo C, Ates HH, Sharpe H. Exploring changes in body image, eating and exercise during the COVID-19 lockdown: A UK survey. Appetite. 2021;159:105062. doi:10.1016/j.appet.2020.105062