מהו מבחן טובה ולמה הוא מיועד?
מבחן טובה הינו מבחן ממוחשב שמטרתו להעריך נוירולוגית את המאפיינים של תסמיני הפרעת הקשב וריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות של המטופל. המבחן מודד את היכולת המשתנה של תשומת הלב באופן של משחק מחשב בו מוטלת על הנבחן לבצע משימה רוטינית ומשעממת לפרק זמן ממושך. מבחן tova מורכב משני חלקים, כאשר אורכו של כל שלב הוא כ-10.8 דקות. במהלך המבחן מופיע גירוי כלשהו על מסך המחשב בכל פרק זמן בלתי קבוע, כשהנבחן נדרש להגיב וללחוץ על מקש מסוים במקלדת בכל פעם בו מופיע אותו הגירוי, ולא להגיב כשעל הצג מופיעים גירויים אחרים. בטרם מתחיל האבחון נדרש הנבדק לבצע תרגולת קצרה, על מנת להיווכח כי הבין את המשימה. בתום השלב הראשון נוטל הנבדק כדור ריטלין ונדרש לבצע שוב את אותה המטלה.
המדדים הנבחנים במהלך מבחן טובה
מבחן טובה בוחן את יכולת ההתמדה בעת ביצוע של מטלה רוטינית, משעממת וממושכת באופן יחסי, וזאת דרך מדידת הקשב המתמשך, זמן התגובה, השליטה על האימפולסים, והעקביות של הביצוע, תוך התייחסות לכל העליות והמורדות ברמת הביצוע, הריכוז והקשב. המבדק אינו בוחן במישרין את ההיפראקטיביות, אך לבוחן ניתנת היכולת להתרשם מהתנהגות הנבחן במהלכה של הבדיקה, ולציין את מדדי הפעלתנות המוטורית. הנתונים אשר מתקבלים בוחנים שלושה מדדים שהם חוסר הקשב במהלכה של המשימה הממוחשבת, התמדתו של הנבדק בביצוע המשימה ורמת האימפולסיביות בעת הלחיצה על הכפתור.
ניתוח ממצאי הבדיקה בהתאם למדדים
תוצאות הבדיקה מנותחות באמצעות ציונים בארבע קטגוריות, כשההשמטות המתבטאות באי לחיצה על המקש בעת הופעת הגירוי במחשב הינן מדד למוסחות, בעוד שלחיצות סתמיות על המקש גם כשהגירוי לא הופיע מהוות מדד לאימפולסיביות. זמן התגובה החל מרגע הופעת הגירוי על הצג ועד לרגע הלחיצה מהווה מדד לריכוז, ויציבות זמן התגובה הינו מדד למאמץ. תוצאות הבדיקה מושוות אל הנורמה ביחס לאוכלוסיית בני הגיל של הנבחן. טווח הציונים נע בין -2 ל- 2+, כשהציון 0 מבטא למעשה את הנורמה. כמו כן מתקיימת השוואה בין תפקודו של הנבחן לפני ואחרי נטילת כדור הריטלין.
אבחון טובה כמדד להפרעות קשב וריכוז
מבחן טובה הינו אחד המבחנים השכיחים ביותר בקרב נוירולוגים ככלי מסייע לאבחון הפרעות הקשב והריכוז. המבחן נחשב לכלי אמין דיו על מנת להוות מדד נוסף לקיום ההפרעה, רק במידה והצטברו סימנים ממקורות נוספים המעידים כי קיימת הפרעת קשב. המבחן משמש כאינדיקציה נוספת, ואין להשתמש בו כאבחון בפני עצמו. חסרונו של מבחן טובה הוא באחוז הדיוק שלו, שנע בין 80%-85%, וכולל ריבוי יחסי של שגיאות מסוג II, כלומר קיימים מצבים בהם מתקיימת הפרעת קשב, אך מבדק טובה אינו מאתר אותה. אבחונים ממוחשבים נוספים הם מבחן BRC ואבחון MOXO, המעניקים תמונה מקיפה ומדויקת יותר לגבי מכלול תפקודי הקשב של הנבחן, ומידת החומרה של הקשיים שנחשפו. על אף דיוקם של מבחן BRC ואבחון MOXO, אף הם משמשים ככלי עזר אבחוני בלבד, ואין להשתמש בהם ככלי יחידי לאבחון הפרעת הקשב והריכוז.