הפרעת קשב נפוצה מאד בקרב האוכלוסיה הכללית, יש הטוענים כי זוהי ההפרעה ההתפתחותית הנפוצה ביותר. על פי המדריך האבחוני הפסיכיאטרי (DSM) שכיחותה נעה בין 7% ל 10% מכלל האוכלוסיה. הפרעות קשב וריכוז ימשיכו אצל 80% מהילדים גם בגיל ההתבגרות, ואצל 65% גם בבגרות.
בישראל ההערכות המקובלות הן של כ-5% מאוכלוסיית הילדים. מספר הבנים המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב גדול פי 4 עד פי 9 ממספר הבנות (השוני הגדול בין ההערכות נובע מהפער בין מספר הילדים המאובחנים לבין ההשערות על שכיחות ההשערה באוכלוסיה. המחשבה המקובלת היא כי נתונים אלו אינם מדויקים, כך למשל ככל הנראה הפער בשכיחות הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים וילדות אינו גדול כל כך ככל הנראה, אך אצל בנים הביטוי הוא יותר סוער, הם מפריעים יותר לסביבה ולכן מאותרים ומגיעים לאבחון יותר בקלות.
הפרעות קשב ותחלואה כפולה רבים מהלוקים בהפרעת קשב סובלים מתחלואה כפולה (co morbidity), כלומר, קיום הפרעה נוספת כגון דיכאון, חרדה או התמכרות בנוסף להפרעת הקשב והריכוז. השכיחות הגבוהה של הפרעות נלוות נובעת הן ממועדות בסיסית להפרעות אלו בשל ליקויים בהעברה הכימית במוח (למשל, הפרעות קשב והתמכרויות (שאול – לינק לעמוד הרלוונטי) קשורות לליקוי בהעברה של מוליך עצבי בשם דופמין), והן כיוון שהם צפויים להתמודד עם קשיים שונים לאורך חייהם בשל ה- ADD או ה- ADHD. כך למשל קושי בניהול שיחות ותגובות לא תואמות המובילות ללעג או דחייה מצד הסביבה יכולים לתרום להתפתחות חרדות חברתיות, וכישלונות חוזרים בלימודים או בעבודה יכולים להוביל לפגיעה בהערכה העצמית ודיכאון.
מגוון הפרעות מופיעות בשכיחות גבוהה אצל בעלי הפרעות קשר וריכוז, כולל הפרעות התפתחותיות שונות ולקויות למידה, הפרעת התרסה-התנגדות (ODD) והפרעות התנהגות, הפרעות חרדה ודיכאון, OCD תסמונת טורט וטיקים. קיימים נתונים סטטיסטיים רבים על תחלואה כפולה, נביא מספר נתונים לדוגמא: • כרבע מהמכורים לסמים הם בעלי הפרעות קשב וריכוז. • 87% מהסובלים מ-ADHD סבלו מהפרעה נוספת, ו-56% משתי הפרעות נוספות לפחות. • 51% מהילדים עם ADD ו-77% מהמבוגרים סבלו מהפרעה נוספת. • 25%-40% מהילדים שאובחנו עם ADHD יפתחו הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית או התנהגות עבריינית בבגרות, כשהסיכון גבוה יותר אצל הילדים שגילו הפרעות התנהגות ו-ODD.